מה טיבו של משבר? ( ולפני שאתם נלחצים..."טיב" = טוב )

לרובנו, שמגיע משבר לסף פתח דלתנו , זה תופס אותנו לרוב לא מוכנים. המילה "משבר" , מעצם אמירת המילה כבר מכניסה אותנו ללחץ, מבלי שכבר קרה משהוא.

זה אף פעם לא נעים, זה תמיד כרוך ברגשות לא נעימים, וזה בד"כ שם לנו בפרצוף את מה שאנחנו רוצים לשכוח ומשתדלים לברוח ממנו ואם אפשר עד לקצה העולם.

ואנחנו לא מדברים על משבר בסדר גודל עולמי של מלחמת עולם 3 / מימוש גרעיני של אירן, אבל מה שקורה לנו באותו רגע , זה בהחלט ממוטט סדרי עולם, מחריב עולמות ובטוח חסר פתרון לפחות כמו הסכסוך הישראלי- פלסטינאי...

כי אחרי הכול מדובר בעולם שלנו, בעולם האישי שלנו ואם מעורב פה רגש אישי זה משנה את הכול למצב עוד יותר לא אפשרי...

לפעמים מדובר בבעיות בעבודה עד כדי איבוד עבודה, לפעמים מדובר בזוגיות בעייתית עד כדי פרידה, לפעמים מדובר במחלה, לפעמים אפילו לא מדובר בנו ומדובר במישהוא שמאוד קרוב אלינו... אבל מה שמשותף לכל המקרים זה שאנחנו נמצאים במצב של איבוד שליטה, כי התוצאות לא ידועות עדיין, לא ברור לאן זה יוביל ומה זה יצריך מאיתנו לעשות? איזה מחיר זה יגבה מאיתנו? לרוב גם לא קיים פתרון שנשלף מייד. קיימות תחושות בלבול, לפעמים תסכול, הרבה יאוש, חוסר אמונה ועוד...

אז איך בדיוק "טוב" יכול להקשר לכל הבלאגן הזה?

שקורה משהוא בחיים שלנו פתאומי ככל שיהיה או אפילו משהוא שהיה צפוי להיות ופשוט דחינו לזה את הסוף, זה אף פעם לא נעים, זה אף פעם לא נחמד, אבל מה לעשות? זאת המציאות, אם זאת אשמתנו או לא זה כבר סיפור אחר, אבל אם ננסה קצת להתקדם הלאה, עומדים בפנינו 2 אפשרויות:

1. להכנס לדכאון, יאוש, לבכות על מר גורלנו "למה זה קרה דווקא לי?", להשלים עם התוצאות המרות ואולי יגיע פתרון ואולי לא, אולי זה יגיע במקרה ואולי המציאות תכפה עלינו איזה סוג כלשהוא של פתרון...

2. למצוא פתרון למצב, כלומר ליצור את המציאות מחדש לפי מה שאנחנו רוצים שזה יהיה ולצאת מהמשבר בראש מורם עם תובנות להמשך.

איך עושים את זה? כיצד מגיעים לפתרון הנכון והמתאים? אלו נושאים בפני עצמם שנדבר עליהם בפעם אחרת...

מה שחשוב להבין זה, שאנחנו נמצאים בזמן משבר כל שהוא במיוחד אם זה משבר שמדבר עלינו באופן אישי ולא על מישהוא שקרוב אלינו, זה שלרוב, לפני הכול חשוב להבין מה זה אומר לנו? מה אנחנו צריכים ללמוד מהמצב הזה? כי בד"כ שלא לומדים אותה בעיה צצה פעם אחר פעם עד שנבין את הרמז ( עיינו וקראו "איך מזהים דפוס שחוזר על עצמו.." )
לפעמים מדובר על תכונות שאנחנו צריכים ללמוד ולהפנים לגבי עצמנו, לדוגמא: איך להיות אסטריטיבי יותר במערכת יחסים זוגית ולא להתפשר ולבטל את עצמנו בצורה עיוורת?, כדי שבפעם הבאה תהייה לנו מערכת יחסים שווה במעמד, בלי ביטול עצמי כי להבא אנחנו נהייה יותר אסטרטיבים.
לפעמים עלינו להתנהל אחרת כדי להגיע לתוצאות שונות מהמשבר הזה, לדוגמא: אם אנחנו עובדים יותר מידי שעות בעבודה בלחץ גדול וזה מביא אותנו לעצבים מיותרים עד כדי פגיעה עצמית ובסובבים אותנו, אולי עלינו להחליף עבודה לפני שיהיה מאוחר מידי ואולי עלינו לשאול את עצמנו אם אנחנו מתאימים לעבוד בסביבת עבודה לחוצה מלחתחילה? כי אם נחליף עבודה ושוב יגיע לחץ האם נדע להתמודד עם זה? אולי עלינו להגיע לשורש הבעיה ולעבוד על עצמנו לדעת איך להתמודד בזמן לחץ ואז כל עבודה תתאים לנו...
לפעמים עדיין קשה להבין מה אנחנו למדים מזה ורק בדיעבד רואים את התמונה המלאה, אבל מאוד חשוב בכל רגע נתון בסיטואציה הזאת לשמור על אופטימיות ולדעת כמובן שלכל דבר יש פתרון והוא יגיע אם רק נאמין שזה יקרה.
האופטימיות תגיע בעיקר אם נשכיל ונבין שכל משבר זה מנוף להתקדמות. שההתקדמות יכולה להתפרש בכל מיני פירושים.
בפירוש הפשוט שלו, אדם מאבד מקום עבודה מסיבה כל שהיא, ובזכות זה הוא נאלץ לחפש מקום חדש והוא מוצא עבודה טובה יותר מקודמתה. מה שסביר להניח שלא היה קורה אם הוא לא היה נאלץ לחפש את העבודה, כי לפעמים זה נוח לשקוע בשגרה המוכרת והנוחה.
בפירוש הקצת מורכב יותר, אדם חווה קשיים במערכת יחסים זוגית ולמרות שהוא יודע שזה לא מתאים וזה לא מצליח, וכל הסימנים קיימים, כי הרי לרוב שום דבר הוא לא מקרי ולא מגיע בהפתעה, עדיין קשה לו לעשות את הצעד שטוב ומתאים לו ובטח גם לצד השני של המערכת יחסים, כלומר לסיים את היחסים. אז איפה ההתקדמות ניכרת פה?
ההתקדמות תהייה רק מתי שהמערכת יחסים תסתיים. סביר להניח שזה יהיה בכפייה של המציאות כי לאותו אדם קשה לראות את ההשלכות של היחסים עכשיו ולתווך הארוך יותר. כלומר הסימנים ימשיכו להערם בערמה עד שהם יבנו חומה. החומה הזאת רק תבנה מרחק ביחסים ותעשה נזקים בכל מיני מישורים, וגם אם האדם יעשה שמיניות באויר כדי לגרום לזה להצליח ולהביא אינסוף פתרונות לכל דבר, כי כל הזמן יהיו ויגיעו עוד ועוד קשיים בכל צעד וצעד, בסוף זה יקרה מאליו רק השאלה מתי? אם זה יקרה עכשיו: המחיר יהיה פחות כבד וההתקדמות תגיע בשלב מאוחר יותר שאותו אדם ימצא את הזוגיות הבאמת מתאימה לו ורק אז הוא יפנים את גודל הטעות שעשה אבל עכשיו לפחות הוא יהיה מאושר וזאת בתנאי שהוא למד את הבעיתיות שהיתה לו במערכת זוגית הקודמת. אם זה יהיה מאוחר יותר: המחיר יהיה באמת כבד והוא ישלם על זה כי כמה סימנים צריך לתת לאדם כדי לגרום לו להבין ? ההתקדמות גם אז תגיע, אבל היא תהייה פחות משמעותית כי אז אותו אדם יאבד יותר וכל יחסים חדשים שיהיו לו, יהיו בצל הישנים ובטח אם יש ילדים בתמונה.

כך שאולי באותו רגע משבר זה נראה גרוע, אבל "הכול לטובה" ואם אתם מספיק חכמים ולא רוצים להיות עיוורים לחייכם, ויודעים לקרוא את הסימנים שהחיים נותנים לכם, תשתמשו בזה לקידומכם ולטובתכם. היו חופשיים לקבל החלטות בעיניים פתוחות לרווחה מבלי לחשוש מה יקרה אחרי זה? המשבר הוא רק סימן למשהוא השכילו להבין לפני שזה יתעצם מה זה אומר לגביכם? ומנעו את השלכות לאחר מכן.
כל דבר הוא בר שינוי זה תלוי רצון ומוטיבציה, אז אם אתם עומדים בפתח של משבר אל תתנו לזה לשבור אותכם, תשברו רק את מה שעוצר אותכם מלהתקדם ופתרו את המשבר ביתר קלות. אז בהצלחה...!